תחושת נוקשות וכאבי גב תחתון

שלום לכולם, אנשים הסובלים מכאבי גב כרוניים מתלוננים פעמים רבות גם על תחושת נוקשות שמשפיעה על התפקוד היומיומי שלהם. לפיכך, בנוסף לטיפול בכאב, טיפול הפיזיותרפיה עוסק גם בשיפור התנועתיות ע"י תרגול או טיפול מנואלי (ידני). בספרות המקצועית עלתה השאלה האם תחושת הנוקשות מעידה על ירידה אמיתית בטווח התנועה של הגו. מספר מחקרים הראו שאין הבדל בשכיחות של מגבלות בתנועתיות הגו בין אנשים עם וללא כאבי גב תחתון. מחקר שפורסם בשנת 2017 בדק את הקשר בין התחושה הסובייקטיבית של נוקשות לבין מדד ביומכני של מידת התזוזה האפשרית של הגב התחתון בתגובה להפעלת כוח אנכי עליו. המחקר כלל 30 משתתפים, 15 מתוכם דיווחו על כאבי גב ונוקשות ו- 15 היו ללא כאב וללא תחושת נוקשות. לגב התחתון של הנבדקים הוצמדו חיישנים רגישים לתנועה. בעזרת מכשיר ייעודי הופעל כוח אנכי שווה ערך למשקל של 55, 60 ו- 70 ניוטון על הגב התחתון של הנבדקים. הכוח הופעל באופן ספציפי על החוליה המרכזית בעמוד השדרה המותני. בכל לחיצה נמדדה מידת התזוזה של עמוד השדרה והנבדקים דרגו את תחושת הנוקשות בסולם שבין 0 ל- 100( 0, = ללא תחושת נוקשות בכלל 100= הכי נוקשה שאפשר לתאר). מה נמצא? בשתי הקבוצות לא היה קשר בין המשקל שבו נלחץ הגב לבין רמת הנוקשות המדווחת ע"י המשתתף. לא היה הבדל בין הקבוצות במידת התזוזה של עמוד השדרה. מכאן הסיקו החוקרים שתחושת נוקשות אינה מעידה בהכרח על נוקשות מפרקית. הסבר אלטרנטיבי לנוקשות המדווחת ע"י אנשים עם כאבי גב הוא, שבמהלך פעולות יומיום כמו כיפוף לפנים לצורך לבוש או הרמת חפץ ובזמן מנח סטאטי כמו ישיבה או עמידה, אנשים שחווים כאב גב מגייסים ביתר את שרירי הגב והבטן. יתכן שהפעלה עודפת זאת מעכבת את ההחלמה מהתקף של כאב גב ו"תורמת" להתפתחות של כאב כרוני. כמו כן יתכן שתחושת הנוקשות מבטאת אסטרטגית "הגנה" תחושתית-תפיסתית, דהיינו התנועה נתפסת כנוקשה ומוגבלת כדי להגן מתחושת הכאב. בכדי לבדוק השערה זו נערך שלב נוסף במחקר בו הנבדקים התבקשו להעריך את מידת הכוח שמופעל על הגב שלהם. לנבדקים נאמר שיופעל על הגב שלהם כוח שנע בין 50 ל70 ניוטון, ואחרי הפעלת הכוח יהיה עליהם לדרג את מידת הכוח שהופעלה. כדי לוודא שההבדלים בכוחות שמופעלים על הגב התחתון לא גורמים לשינוי משמעותי בהפעלת שרירי הגב או הבטן בזמן הניסוי, דבר היכול לגרום להבדלים בתחושת הנוקשות ובכך להבדלים בהערכת הכוחות הפועלים על עמ"ש, הוצמדו אל שרירי הגב והבטן של הנבדקים אלקטרודות EMG שמדדו את עוצמת הפעלת השרירים בזמן הפעלת הכוח על עמ"ש.

מה נמצא?הנבדקים בשתי הקבוצות העריכו ביתר את מידת הכוח שהופעל על עמ"ש שלהם. נבדקים עם כאבי גב ותחושת נוקשות העריכו את עוצמת הכוח שהופעלה על הגב שלהם ב – 30% יותר מהכח שהופעל בפועל ואילו נבדקים ללא כאב גב העריכו את עוצמת הכוח בכ- 15% יותר. רישום ה EMG הראה שלא היה הבדל ברמת הפעילות השרירית בין הפעלת הכוחות השונים.

מכאן הסיקו החוקרים שניתן לבסס את ההנחה שתחושת הנוקשות אינה תוצאה של שינוי אמיתי בתנועתיות הגב אלא מבטאת יותר מנגנון הגנתי שמופיע באנשים עם כאב גב כרוני, שמשנה את האופן שבו כוחות המופעלים על הגב נתפסים ע"י מערכת העצבים.

בשלב אחרון של המחקר ניסו החוקרים לבסס את ההנחה שלהם שלשינויים בתפיסה של הגירוי (דהיינו, הפעלת הכוח) יש תרומה לתחושת הנוקשות המוגברת.

לצורך כך החוקרים שילבו השמעת קול בזמן הפעלת הכוח, זאת כיוון שהרבה פעמים אנשים שמדווחים על נוקשות מדווחים גם על הופעת "קולות" כמו חריקה או שפשוף בזמן תנועה של עמוד השדרה. החוקרים הניחו שאם הנוקשות קשורה בשינויים בתפיסה אז מניפולציה של קולות בזמן הפעלת הכוח תשנה גם היא את הערכת הכוח המופעל על הגב.

מהלך הניסוי היה דומה לניסוי השני, אלא שהפעם הופעל רק כוח של 50 ניוטון למרות שלנבדקים נאמר שהכוחות נעים בין 50-70 ניוטון והפעלת הכוח בוצעה תוך שילוב של שלושה גירויים שמיעתיים: בלי קול, דלת חורקת ומשב רוח. על הנבדקים היה לכמת שוב את הכוח שמופעל לדעתם על עמ"ש. .

תוצאות המחקר הראו ששילוב של קול של דלת חורקת גרם לנבדקים להעריך בעודף את הכוח המופעל על עמ"ש לעומת שני המצבים האחרים, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות.

החוקרים הסיקו שממצאים אלו תומכים בהשערה שלהם לגבי התרומה של שינויים בתפיסה לתחושת הנוקשות.

לסיכום:

ראשית יש לסייג ולציין שהמחקר שהוצג בוצע על קבוצה קטנה של נבדקים וכדי שהמסקנות יקבלו תוקף חזק יותר יש צורך לחזור עליו עם מספר גדול יותר של נבדקים. למרות זאת, תוצאות המחקר מערערות את התפיסה הרווחת שתחושה של נוקשות קשורה אך ורק למרכיבים הביומכניים של התנועה. התוצאות מחזקות את גוף הידע שהולך ומתפתח בשנים האחרונות שמציג את חווית הכאב ואת התחושות הנלוות לה כמו נוקשות, בהקשר של שינויים רב-מימדיים בתחושה ותפיסה שקשורים בתהליכים עיצביים מורכבים. השינויים הללו מושפעים מהסביבה והחוויה האישית והייחודית של הפרט. שלכם, דביר חן קליניקה לפיזיותרפיה