שלום לכולם,
במאמרים הקודמים כתבתי שישנה שכיחות גבוהה של ממצאי הדמיה פתולוגים לכאורה ( בלטי/פריצות דיסק, קרעים בגידי הכתף, קרעים במיניסקוס) גם באוכלוסייה ללא סימפטומים. וכן שישנה עלייה בשכיחות של אותם ממצאים עם בגיל, דבר המעיד כנראה שממצאים כאלו אולי קשורים לתהליך ההזדקנות של השלד שלאו דווקא חייבים להיות כאובים.
במאמר זה ברצוני לפרט מעט יותר בנוגע לנושא החשוב שכותרתו ממצאי הדמיה אבנורמליים או פתולוגים לכאורה גם באוכלוסייה של אנשים שאינם סובלים מכאבים ( אסימפטומטיים ).
אז למה ברצוני להקדיש לנושא מאמר שלם? מקווה שתבינו את הסיבה אחרי שתקראו את המאמר.
הנה סיכום של מספר מחקרים על אזורים שונים בגוף שבדקו אוכלוסייה ללא כאבים לשכיחות של ממצאים אבנורמליים בסוגי הדמיה שונים.
כתף
מחקר מ-1995 שבו 96 נבדקים ללא כאבי כתף עברו בדיקת MRI לכתף. התוצאות היו של34% מהנבדקים נמצא קרע מלא או חלקי באחד מגידי הכתף. כמו כן השכיחות עלתה עם הגיל- בין גילאים 19-40- הדגימו קרע חלקי רק 4%. בין הגילאים 40-60 24% הדגימו קרע חלקי ו4% הדגימו רקע מלא ומעל גיל 60 ל54% מהנבדקים היה קרע מלא.
מחקר נוסף מ1999 שבו השתתפו 441 נבדקים ללא כאבי כתף שעברו בדיקת US של הגידים בכתף הראו תוצאות די דומות מבחינת עליית שכיחות של קרעים מלאים עם הגיל. במחקר הזה בין גילאים 50-59 שכיחות הקרעים המלאים הייתה 13%, בגילאים 60-69 -20% , בגילאים 70-79 -31% ומעל גיל 80 – 51%.
ברך
סקירה ספרותית משנת 2018 של 69 מחקרים - 4775 נבדקים ללא כאבים שעברו בדיקת MRI של הברך. אוסטאו-ארטריטיס או " שחיקת סחוס" נמצאה בין 4%-14% אצל אנשים מתחת לגיל 40, ובין 19%-44% אצל אנשים מעל גיל 40.
מחקר שפורסם בשנת 2020 ובו השתתפו 115 נבדקים בגיל ממוצע 44, לא פעילים גופנית וללא כאבי ברכיים. בדיקת MRI העלתה ב97% מהנבדקים ממצאים אבנורמליים. השכיחים ביותר: 30% קרעים במינסקוס, 57% שינויים במפרק הפיקה, 31% פגיעה בינונית או קשה בסחוס הברך ול27% נמצאה דלקת קשה או בינונית (טנדיניטיס) בגידים מסביב לברך שהשכיח ביותר היה גיד הפיקה.
גב תחתון
סקירה ספרותית מ2015 של 33 מחקרים – 3110 נבדקים ללא כאבי גב שעברו בדיקת CT או MRI של הגב התחתון. התוצאות מדגימות עד כמה נפוצים ממצאים אבנורמליים של הדיסקים והמפרקים בגב התחתון באוכלוסייה ללא כאבי גב תחתון בכול הגילאים.
ירך
מחקר מ2012 שבו השתתפו 45 נבדקים בגיל ממוצע 38, ללא סימפטומים במפרקי הירכיים. הנבדקים עברו בדיקת MRI של הירכיים. התוצאות הראו אצל 73% מהנבדקים ממצאים אבנורמליים. השכיח ביותר קרע בלברום ( מעטפת רצועתית סחוסית של מפרק הירך), אצל 69% מהנבדקים. אצל 24% נמצאה גם פגיעה סחוסית במפרק עצמו. השכיחות של הממצאים האבנורמליים עלתה עם הגיל.
מחקר מעניין אחר שפורסם ב2019, בדק אצל 100 מטופלים עם כאבים בירך אחת שאובחנו על ידי MRI כסובלים מקרע בלברום של ירך אחת וחיכו לניתוח תיקון של הלברום, גם את הירך השנייה שהיתה ללא סימפטומים על ידי MRI. הממצאים הראו שב 43% מהמקרים היה גם קרע של הלברום בירך האסימפטומטית. הממצא המעניין יותר במחקר היה שגם במעקב של שנתיים אחרי אלו שאובחן להם קרע בירך השנייה רק 9% בלבד פיתחו סימפטומים גם בירך הזאת למרות המצאות קרע לפי MRI.
ויכולתי להמשיך ולצוטט עוד ועוד מאמרים שמראים תוצאות דומות גם בצוואר, קרסול ועוד ועוד מפרקים בגוף.
מקווה שהבנתם את הרעיון. ממצאי ההדמיה חיוביים במקרים של בעיות אורתופדיות אינם בהכרח אומרים שהממצא שנמצא הוא אבנורמלי והוא הגורם לכאבים שמהם אתם סובלים. אולי הממצאים האלו הם חלק מתהליך ההזדקנות של השלד שלצערי ולצער כולנו מתחיל כבר בגיל צעיר ( לראייה כבר בגיל 20 יש ניוון של הדיסקים בגב ל37% מהאנשים).
אז למה בכלל צריך לעשות הדמיה אם ברוב המקרים היא תדגים ממצאים לא רלוונטים?
אז ברוב המקרים אין צורך בהדמיה כדי לאבחן ולטפל בבעיות אורתופדיות ופיזיותרפיסט או רופא אורתופד יכולים לבנות תוכנית טיפול על סמך הסיפור האישי ובדיקה פיזקלית מקיפה.
ולא רק זה אנחנו יודעים היום ממחקרים שאנשים שעברו הדמיה לדוגמא MRI של הברך ונמצא קרע של המניסקוס ( ממצא שכיח גם אצל אנשים ללא כאבי ברכיים) , הסיכוי שלהם בסופו של דבר להגיע לניתוח גדול פי כמה מאלו שלא עברו הדמיה.
אז מתי כן צריך הדמיה:
במקרים בהם לרופא או הפיזיותרפיסט יש חשד שמדובר בבעיה חמורה שאינה קשורה למערכת השריר שלד.
במקרים של טראומה שעולה חשש לשברים או פגיעות חמורות.
במקרים בהם הטיפול השמרני אינו עוזר והאופציה הניתוחית עולה וזאת כדי לעזור לרופא המנתח בהחלטות הניתוחיות.
בסופו של דבר בעולם שבו אנו נמצאים בו כמעט כול מטופל עם כאבים נשלח לבדיקות הדמיה, חשוב לזכור שהדמיה היא רק תמונה ולא כול הסיפור.
אין תחליף לשמיעת הסיפור שלכם ולבדיקה הפיזיקלית מקיפה. בסופו של דבר הצלבת כול המידע תוביל לאבחון נכון ולהחלטה האם הממצא שנמצא בהדמיה רלוונטי או לא ובעקבות כך גם לטיפול הנכון והמתאים.
אם המאמר עניין אתכם אשמח אם תשתפו אותו ואת המאמרים האחרים שלי עם משפחה וחברים.
שלכם,
דביר חן