שלום לכולם,
היעילות של השימוש בגל הלם לטיפול בכאבים הנובעים מפתולוגיות במערכת שריר שלד מהווה נושא למחקר מזה מספר עשורים. כיום, סדרת טיפולים בגלי הלם כרוכה בתשלום לא מבוטל מכוון שהטיפול אינו ניתן במסגרות הטיפול הציבוריות. לכן החלטתי במאמר הנוכחי לסקור את הספרות העדכנית שבדקה את יעילות השימוש בגלי הלם לטיפול בפתולוגיות שריר שלד בתקווה שהדבר יעזור לכם לקבל החלטה מושכלת במידה והוצע לכם טיפול כזה.
מה זה בכלל גלי הלם?
גלי הלם אלו בעצם גלי קול בעוצמה גבוהה המופעלים על הגוף. מכשיר גלי ההלם פועל במהירות ולחץ גבוה על הרקמה ויוצר גל אקוסטי המאופיין ב2 שלבים- שלב חיובי ושלב שלילי. הגל האקוסטי החיובי נוצר כתוצאה ממגע מכני ישיר בעוצמה חזקה על הרקמה המטופלת והגל השלילי נוצר כתוצאה מתת הלחץ שנוצר עם הסרת הלחץ במהירות גבוהה, הדבר גורם ליצירת בועיות גז בתוך הרקמה אשר מתפוצצות ויוצרות גל אקוסטי נוסף.
המנגנון שיכול להסביר כיצד אנרגיה אקוסטית מומרת לתגובה ביולוגית עדיין אינו מובן באופן מלא. אחת ההשערות היא שמנגנון התמרה מכנית mechanotransduction)) מהווה את הבסיס לתגובה זו. התמרה מכנית מתייחסת לתהליכים שדרכם תאים חשים ומגיבים לגירויים מכניים על ידי המרתם לאותות ביוכימיים המעוררים תגובות תאיות ספציפיות. כהערת ביניים ההשערה היא שגם תרגול אקטיבי גורם להפעלת כוחות מכניים על רקמות הגוף ומייצר שינוי ברקמות דרך אותו המנגנון.
גלי הלם שימשו בתחילה לשם ריסוק אבנים בכליות, אבל בשלושת העשורים האחרונים השימוש בגלי הלם התרחב גם לטיפול בשברים עם איחוי מאוחר או חלקי, שברי מאמץ בספורטאים ולטיפול בבעיות גידיות.
במאמר הנוכחי ארחיב על הפתולוגיות הגידיות העיקריות שנבדקו בהקשר של טיפול בגלי הלם.
הסתיידויות בגידי הכתף
רוב המחקרים שפורסמו בנושא מראים יעילות של הטיפול בגלי לעומת טיפול דמה. לעומת זאת סקירה נרחבת של הספרות שפורסמה ב2020 קבעה כי כרגע איכות העדויות היא נמוכה מידי כדי לקבוע בוודאות שטיפול בגלי הלם יעיל לטיפול בכאבים על רקע הסתיידות של גידי הכתף. רמת העדויות הנמוכה נובעת בעיקר משונות גדולה בפרוטוקולים הטיפוליים שנחקרו, הטיות במחקרים והעדר של השוואת ביקורת מתאימה (ההשוואה נעשתה בעיקר עם טיפול דמה ולא עם טיפולים אחרים מקובלים כמו פיזיותרפיה או הזרקות).
מעניין לציין שברוב המחקרים שדיווחו על שיפור במצב המטופל כתוצאה מהטיפול בגלי ההלם, הירידה בכאב והשיפור בתפקוד התרחשו הרבה לפני ירידה בגודל ההסתיידות כפי שנמצא בבדיקת רנטגן. כלומר, יתכן שההנחה שטיפול בהסתיידות הכרחי להשגת שיפור במצבו של המטופל אינה נכונה.
מפרק טניס ((tennis elbow
העדויות ליעילות השימוש בגלי הלם לטיפול בפתולוגיות גידיות במרפק כמו במצב של מרפק טניס, הן חלשות. סקירה ספרותית שפורסמה ב2004 של 9 מחקרים עם מספר כולל של 1006 נבדקים לא הראתה יתרון של טיפול בגלי הלם לכאבים על רקע גידי במרפק לעומת טיפול דמה, כאשר טיפול בזריקת סטרואידים נמצא יעיל יותר.
פתולוגיה של גיד הפיקה
במקרים של פתולוגיות של גיד הפיקה העדויות ליעילות הטיפול בגלי הלם אינן חד משמעיות. סקירה ספרותית שפורסה ב2015 וסקרה 13 מחקרים בנושא ציינה שהמחקרים שנערכו בנושא עד כה לוקים בחסר עקב מספר קטן מדי של נחקרים ובעיות מתודולוגיות כגון חלוקה לא אקראית של קבוצות המחקר. למרות זאת המלצתם היא שניתן לשקול טיפול בגלי הלם לגיד הפיקה במקרים כרוניים כאשר טיפולים אחרים כגון פיזיותרפיה או הזרקות לא הביאו להטבה ואו כטיפול משלים לפיזיותרפיה.
פתולוגיות של גיד אכילס
כמו במקרים של פתולוגיות של גיד הפיקה גם העדויות של היעילות של טיפול בגלי הלם לפתולוגיות של גיד אכילס אינן חד משמעיות. במחקר שפורסם בשנת 2007 ובו חולקו הנחקרים שסבלו מכאבים בגיד אכילס ל3 קבוצות: גלי הלם, תרגילים ומנוחה, נמצא, שבמעקב ארוך טווח 4 חודשים אחרי סיום הטיפול היה, שיפור אצל 50% מהנחקרים בקבוצות שקיבלו גלי הלם או הדרכה לתרגילים לעומת 25% בקבוצת המנוחה.
Plantar fasciitis (דורבן)
ישנם מחקרים רבים שחקרו את השפעת הטיפול בגלי הלם לכאבים בעקב כתוצאה מפתולוגיה בפסיה הפלנטרית.
גם במחקרים שנעשו על דורבן, הטיפול בגלי הלם הושווה בד"כ לטיפול דמה. כמו כן, רוב המחקרים נעשו בשלב הכרוני יותר של הכאבים, כלומר כ3 חודשים או יותר מיום הופעת הסימפטומים.
רוב המחקרים מראים שהטיפול של גלי הלם לעומת טיפול דמה במצב הכרוני מביא לירידה בכאב, יחד עם זאת גם כאן יש שונות גדולה בפרוטוקולים הטיפוליים ובמינון המומלץ.
מחקר שפורסם ב2016 והשווה בין טיפול בגלי הלם ותרגול של מתיחות ספציפיות לכף הרגל במצב האקוטי של דורבן (עד 6 שבועות מיום הופעת הסימפטומים) לא מצא יתרון לטיפול בגלי הלם.
לסיכום:
יעילות הטיפול בגלי הלם לבעיות אורטופדיות הנובעות מפתולוגיות גידיות, כפי שעולה מן המחקר העדכני בנושא, עדיין לא מבוססת דיה במחקר.
יתכן שהקושי בביסוס היעילות נובע מהעובדה שיש שונות רבה בין סוגי המכשירים, טכניקות השימוש ומינון. כמו כן רוב המחקרים השוו את הטיפול בגלי הלם לטיפול דמה ולא לטיפולים המקובלים לבעיות גידיות, כגון פיזיותרפיה הכוללת תרגילים ספציפיים ו/או הזרקות שונות. באותם מחקרים שההשוואה הזאת נעשתה לא היה יתרון ברור לטיפול בגלי הלם.
מסקנתי מהמחקר העדכני בנושא היא שטפול בגלי הלם הוא אינו האופציה הטיפולית הראשונה במקרים של בעיות גידיות, אלא אופציה טיפולית נוספת במקרים שטיפולים מקובלים אחרים לא הביאו להקלה או שיפור במצב.