top of page

RICE- Rest, Ice, Compression, Elevation



שלום לכולם, לפני מספר שבועות נפצעתי באחד משרירי השוק בזמן משחק כדור-רגל, כמו פיזיותרפיסט טוב החלטתי לטפל בעצמי מיד על פי הפרקטיקה המקובלת במקרה של פציעה של רקמות רכות בעיקר בגפיים התחתונות הנקראת RICE (Rest Ice Compression Elevation). הטיפול כולל מנוחה יחסית, קירור האיבר הפגוע, חבישה לוחצת שלו והגבהתו למשך 48 השעות הראשונות לאחר הפציעה. תהליך ההחלמה מפציעה של הרקמות הרכות (גיד-שריר-רצועה) מתחיל מרגע הפציעה- השלב הראשון נקרא השלב הדלקתי ומטרתו להגן את הרקמה הפגועה מנזק נוסף, שלב זה מלווה בכאב בשל שחרור של חומרים מתווכי דלקת באזור הפגוע, נפיחות בגלל הפגיעה בחדירות כלי הדם או פגיעה בכלי הדם בזמן הפציעה, אודם וחום מקומי . בשלב זה נכנסות לפעולה מולקולות שמתווכות ומשפעלות תהליכים של החלמה ובנייה מחדש של הרקמות הפגועות ולכן שלב זה חיוני לצורך החלמה. השלב הדלקתי נמשך בד"כ מספר ימים עד מספר שבועות מהפציעה כתלות בחומרתה. עקרונות "RICE" מכוונים לצמצם את אפקט התגובה הדלקתית של הפציעה כלהלן:

  • מנוחה - מנוחה כוללת הפחתה בפעילות ולעיתים התניידות ללא נשיאת משקל או בנשיאת משקל חלקית (בעזרת קביים). המנוחה מגינה על האזור המחלים מפציעות נוספות.

  • קירור - שימוש בכרית קירור, קרח מרוסק בשקית ניילון או חבילת ירקות קפואים המונחים ישירות על אזור הפגיעה למשך 15-20 דקות לכל היותר, 4-8 פעמים ביום. הקירור מפחית את הפעילות העצבית ומכאן משכך כאב. הקור גורם גם להצרה של כלי דם המפחיתה את הנפיחות. קירור הנמשך יותר מ-20 דקות יכול לגרום דווקא להרחבת כלי דם ולאפקט הפוך מהרצוי, וכן לפגיעות קור מקומיות.

  • חבישה לוחצת - חבישה לוחצת בעזרת תחבושות או מקבעים עם אפקט של לחץ מגבילה את יציאת הנוזל מתוך התאים הפגועים, הלחץ גם אמור להקטין את זרימת המולקולות המשפעלות תהלכי דלקת לאזור הפגוע.

  • הגבהה - הגבהת האיבר הפגוע מקלה על ניקוז הנוזלים דרך המערכת הוורידית ומערכת הליפמה ובכך מסייעת להפחתת הנפיחות. אפקט מקסימלי מושג כאשר האיבר גבוה יותר מהלב.

בחיפוש שלי אחרי תמיכה מחקרית לנוהל המקובל והמומלץ של טיפול לפי עקרונות של RICE במקרה של פציעות אורטופדיות/ספורט אקוטיות נתקלתי רק בסקירה ספרותית אחר שפורסמה בשנת 2012. הסקירה הנ"ל קיבצה את כול המחקרים שבדקו את השפעת של טיפול על פי עקרונות RICE לנקעים אקוטיים של הקרסול. אחרי סקירה מקיפה נמצאו סה"כ 11 מחקרים עם מספר כול של 868 נבדקים. רוב במחקרים נערכו עוד בשנות ה90 והם ברמה מתודולוגית נמוכה. ממצאי הסקירה מסוכמים להלן: מנוחה: המחקר לא מראה שיש יתרון למנוחה על הפעלה מוקדמות של הקרסול לאחר פגיעה אקוטית. תקופה של 48-72 שעות מנוחה שלאחריה התחילו הנבדקים בהפעלה של הקרסול הפגוע למרות הכאב לעומת תקופת קיבוע של שבועיים עד שלושה, שיפרה את טווח התנועה של הקרסול בצורה מהירה יותר, קיצרה את מועד החזרה לספורט והורידה את הסיכון לנקעים חוזרים . לכן היום ההמלצה היא בד"כ להגביל את תקופת ה –REST מתוך הRICE למשך 48-72 בלבד לאחר הנקע. קרור: המחקרים בנוגע להשפעה של קרור על ירידה בכאב ובנפיחות היו ברמה מתודולוגית נמוכה, ולא הראו באופן חד משמעי יתרון לקירור הגפה במקרה של נקעים חריפים , חלקם הראו יתרון על שימוש בחימום ואו רק חבישה וחלקם לא. חבישה: נמצא רק מחקר אחד שתמך בשימוש בשרוול לחץ עם משאבה וחבישה לעומת חבישה בלבד להורדת נפיחות בנקעים אקוטיים של הקרסול. אין מחקרים שבדקו סוגי חבישה שונים, אורכי חבישה שונים, ודרכי חבישה שונות במקרים של נקעים אקוטיים של הקרסול . יש לציין כי ישנם מחקרים רבים התומכים בחבישות לימפטיות להורדות נפיחות במקרים של פגיעה במערכת הלימפטית. יתכן וסוג חבישה זה גם יעיל להורדת נפיחות על רקע פגיעות ספורט/אורטופדיות. היישום של חבישות אלו נבדל משמעותית מסוג החבישה המקובל בספורט והוא נעשה עם תחבושות לחץ ייעודיות ולרוב נפרש על פני הגף כולו. הגבהה: לא נמצאו מחקרים שבדקו האם קיים יתרון של הגבהת הגפה לצורך הפחתת נפיחות במקרים של נקעים של הקרסול. סקירה ספרותית נוספת שפורסמה בשנת 2021, בדקה רק את ההשפעה של קרח על עוצמת הכאב, נפיחות, טווחי תנועה ורמת תפקודית לאחר נקעים אקוטיים של הקרסול. הסוקרים מצאו רק 2 מחקרים משנות ה 80 בנושא. המחקרים היו ברמה מתודולוגית נמוכה, ציון 3 מתוך 10 לפי סולם פדרו (מוזמנים לקרוא את המאמר שלי בנושא EBP בכדי ללמוד על סולם זה- (https://www.dvirphys.com/blog ) המחקרים השוו בין קירור הקרסול בנוסף לטיפולים אחרים (כגון: תרופות אנטי דלקתיות, אולטראסאונד ותרגילים), לטיפולים אחרים ללא תוספת של קירור הקרסול. לא נמצא שתוספת הקירור משפיעה לטובה על עוצמת הכאב, נפיחות וטווח התנועה. סקירה ספרותית שפורסמה ב 2019 וכללה חמישה מחקרים ובדקה את השפעת השימוש בקור לצורך הורדת כאב, שיפור טווח התנועה והתפקוד במקרים של כאבי ברכיים על רקע של אוסטאוארטריטיס של הברך , לא מצאה ששימוש בקרח כטיפול יחיד מביא לתוצאות משמעותיות. לעומת זאת, שימוש בקרח כתוספת לטיפולים אחרים מקובלים לאוסטאורטריטיס (תרגילים, טיפול תרופתי ועוד) תרם ברמה בינונית לירידה בכאב ושיפור בתפקוד. גם במקרה זה הרמה המתודולוגית של המחקרים היתה נמוכה יחסית (ממוצע של 4/10 בסולם פדרו). לסיכום למרות שטיפול לפי קווים מנחים של RICE הינו מקובל מאוד במקרים של פציעות ספורט או פציעות אורתופדיות אקוטיות, אין תמיכה מחקרית חזקה המוכיחה שטיפול לפי RICE אכן משפר החלמה. דרושים מחקרים עם מספר משתתפים גדול ברמה מתודולוגית טובה כדי להסיק מסקנות לגבי היעילות של RICE. גם לגבי השימוש בקרח כאמצעי טיפולי לצורך הורדת נפיחות ושיכוך כאבים לא ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות בשל העדר גוף ידע מחקרי איכותי. סביר להשתמש בטיפול על פי RICE במקרה של פציעה אקוטית ליומיים שלושה, ולאחריהם להתחיל להניע את האזור הפגוע בהדרגה ולתרגל תנועה וכוח, כיוון שהחשיבות של הפעלה מוקדמת נתמכת בעדויות מחקריות רבות.


4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page