top of page

GRASP- Getting it Right Addressing Shoulder Pain



שלום לכולם, הטיפול הפיזיותרפי המקובל לכאבי כתף כולל הדרכה לתרגול אקטיבי בשילוב או ללא הזרקה של סטרואידים למפרק הכתף. שאלה מרכזית במסגרת הטיפולית הזו היא: מה מספר הטיפולים הנדרש בכדי לקדם תהליך החלמה מיטבי? שאלה נוספת היא האם הזרקה של סטרואידים תתמוך בתהליך ההחלמה? מחקר ה- GRASP (Getting it Right Addressing Shoulder Pain ) שפורסם באוגוסט 2021 בעיתון מדעי חשוב ניסה לענות על השאלות האלו. תוצאות המחקר היו מעניינות ועוררו דיון סוער בקרב פיזיותרפיסטים ורופאים אורתופדיים. המחקר התבצע במספר רב של מכוני פיזיותרפיה באנגליה וכלל 708 מטופלים, שממוצע הגיל שלהם היה 55 שנים, עם כאבי כתף. הליכי ההתערבות הטיפולית נמשכו ארבעה חודשים, ומעקב אחרי תפקוד, כאב, דבקות בתרגול והוצאות כספיות רפואיות התבצע חודשיים מהכניסה למחקר, וחצי שנה ושנה לאחר מכן. המטופלים חולקו ל- 4 קבוצות כל הקבוצות השתתפו במפגש אבחון ראשוני של כשעה שכלל: בדיקה; הסבר על ממצאי הבדיקה; הסבר על תהליך ההחלמה ועל חשיבות התרגול האקטיבי בתהליך; הדרכה לביצוע תרגול עצמי; הדרכה איך להתקדם בתרגול כאשר יש שיפור ומה לעשות אם יש החמרה בכאבים בעקבות התרגול; ניתנה חוברת הדרכה עם איורים של התרגילים וקוים מנחים לביצוע (מספר חזרות וסטים וכל ההנחיות הנלוות כמפורט מעלה); נתנה גישה לאתר אינטרנט שבו היו סרטוני הדרכה של התרגילים. כל המשתתפים הונחו לבצע את התרגול העצמי לפי התוכנית שניתנה להם חמישה ימים בשבוע. הקבוצות נבדלו אחת מהשנייה באופן הבא: קבוצה 1: השתתפה במפגש האבחון הראשוני כמתואר מעלה ללא טיפולים נוספים מעבר לכך. קבוצה 2: השתתפה במפגש האבחון הראשון ובעד חמישה מפגשי מעקב שנפרשו ע"פ ארבעה חודשים. מפגשי המעקב כללו הערכה מחודשת של מצב המטופל, מתן משוב על אופן ביצוע התרגול ופתרון בעיות שעלו במהלך התרגול. קבוצה 3: השתתפה במפגש האבחון הראשון וגם קיבלה זריקת קורטיזון על ידי פיזיותרפיסט מומחה (כן, באנגליה פיזיותרפיסטים שעברו הכשרה רשאים לתת זריקות קורטיזון ) בסמוך לגיוס המשתתפים למחקר. קבוצה 4: השתתפה במפגש האבחון הראשון ובעד חמישה מפגשי מעקב שנפרשו ע"פ ארבעה חודשים וכן קיבלה זריקת קורטיזון. מה היו ממצאי המחקר? בנקודת המדידה האחרונה שהתקיימה שנה לאחר הכניסה למחקר המשתתפים בכל הקבוצות חוו שיפור בתפקוד וירידה בכאב, ללא הבדל בין הקבוצות. השפעת קבוצה נמצאה רק בנקודת המדידה של חודשיים מהכניסה למחקר, שבה המטופלים בקבוצה 4 (דהיינו אלו שהשתתפו במפגש האבחון הראשוני, ובחמישה מפגשי מעקב פיזיותרפיה נוספים וקיבלו זריקת קורטיזון) חוו ירידה משמעותית יותר בכאב ושיפור משמעותי יותר בתפקוד בהשוואה לקבוצות האחרות. כאמור יתרון קבוצה זה נצפה רק בנקודת המדידה הראשונה במהלך ההתערבות ולא נשמר בנקודות המדידה המאוחרות שלאחר סיום ההתערבות. כמו כן, נמצא שבנקודת המדידה האחרונה של שנה מהכניסה למחקר ההוצאה של המטופלים על בריאות היתה נמוכה יותר בקבוצות שקיבלו גם מפגשי מעקב (קבוצות 2 ו-4) בהשוואה לאלו שלא (קבוצות 1 ו-3). בניתוח של דיווח עצמי של המטופלים על מידת הדבקות בתרגול כפי שניתן להם בהנחיות (דהיינו, חמש פעמים בשבוע) נמצא שבנקודת המדידה של חודשיים מתחילת המחקר 60% מהמטופלים בקבוצות שקיבלו גם מפגשי המשך עם פיזיותרפיסט דיווחו על ביצוע התירגול בהתאם להמלצות לעומת 43% מהמטופלים בקבוצת המפגש היחיד. בנקודת המעקב של חצי שנה מתחילת המחקר רק 18% מהמשתתפים בקבוצות שכללו מפגשי מעקב ו15% מהמשתתפים בקבוצות שהשתתפו במפגש האבחון בלבד (קבוצות 1 ו-3) דווחו על המשך ביצוע תרגול בהתאם להמלצות (דהיינו, 5 ימים בשבוע). שנה מתחילת המחקר רק 1% מהמטופלים המשיכו בתרגול 5 ימים בשבוע ללא קשר לקבוצת המחקר אליה השתייכו. מסקנת החוקרים היתה שהתערבות של תרגילים הינה טיפול מומלץ לכאבי כתף כאשר ברוב המקרים התערבות חד פעמית של הדרכה לתרגול הינה מספיקה, ובנוסף זריקת קורטיזון מביאה בד"כ לשיפור קצר מועד בלבד. כמו שהזכרתי בהתחלה תוצאות המחקר עוררו עניין גדול וחיזקו גישה טיפולית שכבר קיימות כיום כגון מתן דפי תרגול למטופלים על ידי האורתופד, רופא המשפחה מבלי קביעת תור המשך לטיפול או מתן הפנייה לפיזיותרפיה לשם המשך טיפול. יש לשים לב יחד עם זאת, שמגבלה עיקרית של המחקר היתה העדר של מעקב מסודר אחר ההיענות של המשתתפים לביצוע התרגול. הנבדקים לא התבקשו לנהל יומן מעקב מסודר בנוגע לתדירות וכמות התרגול אותו ביצעו.

יחד עם זאת, המחקר מלמד שפגישות המשך בפיזיותרפיה משפרות את הענות של המטופלים לתרגול, לפחות לאורך התקופה במהלכן הן מתקיימות. זהו ממצא חשוב כיוון שישנם מחקרים המצביעים על תוצאות טיפול טובות יותר כאשר הענות המטופלים לתרגול עצמי גבוהה.


לסיכום:

המחקר חיזק את החשיבות של תרגול אקטיבי בהחלמה מכאבי כתף ואת חשיבות ההדרכה שניתנת למטופלים בנושא זה. המחקר גם מלמד שיש מטופלים שעבורם פגישת אבחון והדרכה יחידה תספיק לצורך השגת התוצאות המצופות של הטיפול ולעומתם יש כאלו שזקוקים למפגשי מעקב שנותנים תמיכה בתהליך לאורך חודשי ההחלמה הראשונים.

המחקר הראה שבטווח הקצר, המשך של מפגשי פיזיותרפיה היה טוב יותר בהשוואה למפגש יחיד. בהסתכלות רחבה על הפיזיותרפיה שהיא לרוב התערבות רבת-מרכיבים ולא רק תרגילים, יתכן שהעשרה של מפגשי המעקב בטכניקות אחרות בפיזיותרפיה כמו טיפול ידני (manual therapy) או דיקור יבש יביא לשיפור גדול יותר בתוצאות הטיפוליות בטווח הקצר בנוסף לשיפור ההיענות לתרגול אקטיבי עצמאי.

הדיון עם המטופל הוא חשוב ובאמצעותו ניתן לתפור תוכנית התערבות מותאמת אישית ביחס לתוכן ולתדירות של מפגשי הפיזיותרפיה. אני נוהג לנהל שיחה עם המטופלים שלי שכוללת הבנות לגבי הדרך הטובה ביותר להתאמת תוכנית התרגול לאורך החיים שלהם, וכן בכדי להגיע להחלטה לגבי טיפולי המשך והמינון שלהם.



6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page