שלום לכולם,
כאב גב תחתון הם הסיבה המובילה בעולם לפניה לטיפול רפואי. ההוצאה הכספית של מערכות הבריאות בעולם על הטיפול בכאבי גב (ניתוחים, זריקות, תרופות וכו'.) נמצאת במגמת עליה, למרות זאת לא נצפת ירידה בשכיחות כאבי גב תחתון באוכלוסייה, והנכות המדווחת הנגרמת כתוצאה כאבי גב תחתון. לפיכך, במוקד המחקר בשנים האחרונות נמצאת השאלה מהם הגורמים לחוסר ההצלחה של מערכות הבריאות להתמודד עם אנשים הסובלים מכאבי גב תחתון?
אחת הטענות היא שאמונות מוטעות לגבי כאבי גב תחתון הן אחד הגורמים העיקריים לחוסר ההצלחה של הטיפול בכאבי גב. מחקרים רבים מראים שמטופלים המחזיקים בדעות מוטעות לגבי הגב התחתון וכאבי גב תחתון נוטים לדווח על כאבים קשים יותר, הגבלות תפקודיות רבות יותר, נעדרים יותר מהעבודה בגלל כאבי גב תחתון, משתמשים יותר בתרופות ופונים יותר לפתרונות פולשניים כגון הזרקות וניתוחים.
אמונות מוטעות לגבי הגב התחתון וכאבי גב תחתון בפרט הם דבר שכיח מאוד בקרב האוכלוסייה בכללותה. אמונות אלו מועצמות במקרים רבים על ידי התקשורת (במיוחד האינטרנט), התעשייה לדוגמא חברות תרופות או מכשור רפואי וגם במקרים רבים על ידי מטפלים שונים (רופאים, פיזיותרפיסטים, כירופרקטים, אוסטאופתים ומטפלים אלטרנטיביים אחרים).
מאמר מערכת שפורסם בBritish journal of Sports Medicine בשנת 2019, מפרט 10 מיתוסים (אמונות) נפוצים לגבי כאבי גב תחתון ומפריך אותם תוך התייחסות לעדויות מחקריות עדכניות.
מיתוס מספר 1: כאב גב תחתון הוא בעיה חמורה המצריכה פנייה לקבלת עזרה רפואית, צילום ותרופות.
מיתוס מספר 2: כאב גב תחתון יהפוך לקבוע וידרדר עם השנים והעלייה בגיל.
מיתוס מספר 3: כאב גב תחתון כרוני תמיד קשור לנזק ברקמות בגב.
מיתוס מספר 4: כדי לאבחן את המקור של כאבי הגב צריך לעבור בדיקות הדמיה – צילום רנטגן, CT או MRI.
מיתוס מספר 5: כאב גב הקשור לפעילות גופנית ותנועות הוא תמיד נורת אזהרה שמלמדת על החמרת הנזק לגב ולכן יש להפסיק, או להימנע מאותן פעילויות.
מיתוס מספר 6: כאב גב תחתון נגרם בהכרח מיציבה לא טובה בזמן ישיבה, עמידה או הרמה.
מיתוס מספר 7: כאב גב תחתון נגרם בגלל חולשה של שרירי הליבה. חיזוק שרירי ליבה יכול למנוע התפתחות של כאבי גב תחתון.
מיתוס מספר 8: פעילויות הגורמות להעמסה חוזרנית של הגב (לדוגמא ריצה, או הרמת משקולות) גורמות לשחיקה של המבנים בגב התחתון ונזק לרקמות בגב.
מיתוס מספר 9: התלקחות של כאב גב תחתון תמיד קשורה לנזק נוסף לגב ומצריכה מנוחה והימנעות מהפעלה של הגב.
מיתוס מספר 10: טיפולים כגון תרופות חזקות נגד דלקת או כאב, זריקות וניתוחים הם טיפולים יעילים לכאבי גב תחתון.
האמונות המפורטות מעלה מובילות במקרים רבים לאימוץ דפוסי התנהגות של הימנעות ממנחים ופעילויות שהגב זקוק להם כדי להחלים ולתפקד כראוי: לדוגמא הימנעות מישיבה שפופה ורפויה של הגב, הימנעות מכיפוף לרצפה עם גב עגול, הימנעות מפעילויות המעמיסות על הגב כגון סחיבה של תיקים, סלי קניות או עיסוק בפעילויות גופנית המעמיסות על הגב כגון ריצה, הרמת משקולות, פילטיס או יוגה.
אמונות מוטעות גורמות גם לאימוץ דפוסי התנהגות לא רצויים, דפוסי התנהגות הבאים להגן על הגב בעודף. הפעלה וכווץ שרירים באזור הגב והבטן בצורה מתמדת, הפעלה של שרירי הליבה עם כול תנועה שקשורה לגב ותנועה איטית וזהירה בכול הקשור להנעת הגב.
אימוץ דפוסי ההתנהגות של הימנעות והגנה עודפת על הגב גורמים אצל מטופלים רבים הסובלים מכאבי גב לעיסוק אובססיבי בכאב, פחד והימנעות מפעילויות יום יומיות ודאגה ואף חרדה לגבי העתיד. כול אלו הם במקרים רבים הגורם העיקרי להפיכת כאבי הגב לכרוניים, ולחיפוש אחרי פתרונות טיפולים תרופתיים, פולשניים ופאסיביים שמטרתם לתקן משהוא הנתפס כמקולקל ולכן מצריך תיקון.
להלן 10 עובדות לגבי כאבי גב תחתון המגובות בידע מחקרי עדכני:
עובדה מספר 1
כאב גב תחתון אינו נחשב למצב מסכן חיים. לפי מחקרים עדכניים רק 1%-2% מהמקרים שבהם אנשים מגיעים לרופא בגלל תלונות של כאבי גב תחתון מתברר שהגורם לכאב הינו גורם מסכן חיים, כמו מחלת הסרטן. במחקר שנעשה בבית חולים באוסטרליה מתוך מאות חולים שהגיעו למיון על רקע של כאבי גב תחתון ועברו הדמייה רק אצל 0.9% התגלה ממצא פתולוגי משמעותי, וברוב המקרים זה היה שבר. באופן רוטיני הטיפול והאבחון בכאבי גב אינו מצריך הדמיה של רנטגן או MRI. הדמייה נחוצה במידה וכחלק מתהליך האבחון עולה הצורך בשלילה של מצבים רפואיים חמורים כגון סרטן, שבר, ופריצות דיסק חמורות המתבטאים בד"כ בכאבי לילה חזקים, ירידה לא מוסברת במשקל, ירידה בכוח באחד משרירי הגפיים ואיבוד השליטה על הסוגרים .
עובדה מספר 2
רוב ההתקפים של כאבי גב משתפרים מעצמם גם ללא טיפול, וכאב גב תחתון לא דווקא מחמיר עם הגיל. המחקר מראה שיא בשכיחות של כאבי גב תחתון באנשים בטווח הגילאים 40 עד 55. מעל גיל 55 מתחילה ירידה בשכיחות הדיווח על כאבי גב תחתון.
עובדה מספר 3
אמונות ומחשבות שליליות, צפייה להמשך הדרדרות מצב הגב ויכולת התמודדות לא טובה עם מצבי לחץ וכאב נמצאו בקשר חזק יותר להתפתחות של כאבים כרוניים, מאשר חומרת הממצאים הפתולוגיים לפי בדיקות MRI.
עובדה מספר 4
אבחון של ממצאים אבנורמליים בבדיקת MRI אינו מנבא את אורך האפיזודה של כאבי הגב, ואו את הסיכוי לפתח כאבי גב תחתון בעתיד.
עובדה מספר 5
תרגול הדרגתי כתלות במצב הכאב ההתחלתי, לשם חיזוק הגב ושיפור התנועתיות של הגב, לכול כיווני התנועה הוא בטוח ונחוץ לבריאות הגב.
עובדה מספר 6
אין תמיכה מחקרית לכך שישנה יציבה אופטימלית של הגב התחתון בישיבה, עמידה או בזמן הרמת משאות. המחקרים מראים שהרמה למשל עם גב עגול אינה מהווה סיכון מוגבר לפציעות של הגב התחתון, והיא למעשה אף יעילה יותר מבחינה אנרגטית.
עובדה מספר 7
אין עדויות מחקריות המצביעות על כך ששרירי ליבה חלשים מהווים גורם סיכון להתפתחות של כאבי גב. יתרה מכך, המחקר העדכני מראה שרוב האנשים שסובלים מכאבי גב כרוניים נוטים להפעיל בעודף את שרירי הליבה שלהם. זה נכון ששרירי גב ובטן והייתי אומר גם שרירי ירכיים חזקים (באופן כללי ולא רק שרירי הליבה) נחוצים וחשובים לשם גב בריא ובריאות בכלל, אבל חשוב גם לדעת להרפות את אותם שרירים בתנוחות ובמנחים שבהם הפעלה בעודף שלהם אינה נחוצה.
עובדה מספר 8
העמסה של הגב בכול כיוון ואף עם משקלים גבוהים בצורה הדרגתית ובטוחה, מחזקת את המבנים של הגב כולל את הדיסקים הבין חולייתיים ובכך בונה את העמידות שלהם כנגד פציעות.
עובדה מספר 9
המחקר מראה שרוב ההתלקחויות של כאבי גב, קשורות יותר לשינוי כללי ברמת הפעילות (יותר או פחות פעילות באופן כללי), שינויים במצב הרוח, עלייה ברמות הלחץ (stress), עייפות וירידה באיכות או בכמות שעות השינה, יותר מאשר לנזק מכני חדש או ממשי לגב.
עובדה מספר 10
טיפול באנשים הסובלים מכאבי גב כרוניים, אמור להיות בטוח וזול יחסית. ברוב המקרים אין צורך בטיפולים תרופתיים יקרים, הדמיות יקרות, הזרקות או ניתוחים שעולים אלפי שקלים.
לסיכום:
חשוב שהמטופלים ידעו, שאחריות המטפלים כלפיהם היא דבר ראשון להמנע מהפחדה שלהם ומנטיעת אמונות לא מבוססות ואף מזיקות. טיפול מבוסס ראיות באנשים הסובלים מכאבי גב תחתון כרוני צריך לכלול בראש ובראשונה הקשבה אמפתית ומעמיקה לסיפור של המטופל, ובירור מעמיק לגבי הדברים שמטרידים אותו, הפחדים והאמונות שלו. הדבר יוביל לדיון בונה וחיובי על הגורמים לכאבים ולמגבלות, והדרכה שמבוססת על עובדות מחקריות ורלוונטית למצבו של המטופל ומטרותיו האישיות. הדיאלוג הקליני וצריך להיות כזה המעודד חשיבה חיובית, ומחזק את האמונה בחוזקו של הגוף והגב התחתון בפרט. האימון והליווי של המטופלים צריך להיות מושתת על עקרונות של תנועה מגוונת לכול הכיוונים ובמנחים שונים ומגוונים, העמסה הדרגתית של הגב התחתון וחשיפתו לעומסים, כול זאת כדי להוריד חשש וליצור תפיסת מסוגלות עצמית חיובית ובונה. בסופו של דבר טיפול מתאים יאפשר למטופלים למקסם את מצבם את הגופני והנפשי במסע שלהם חזרה לעיסוק בפעילות גופנית סדירה, שימור אינטראקציות חברתיות שחשובות להם, אימוץ הרגלי שינה ותזונה בריאים, וחתירה להשגת המטרות האישיות והייחודיות שהביאו אותם לבקש עזרה.
שלכם
דביר חן