אוסטאו-ארטריטיס או בשמה הנפוץ "שחיקת סחוס" של הברך ,תרופות ותוספי מזון

היום ננסה לענות על השאלה מה בין כורכומין לגלוקוזמין?


שלום לכולם, המאמר הזה הוא השני מתוך סידרת מאמרים שאני אפרסם על אוסטאו-ארטירטיס או בשפה עממית "שחיקת סחוס". השכיחות של אוסטאו-ארטריטיס (א"א) באוכלוסייה הולכת וגדלה עם השנים, בעיקר עקב הזדקנות האוכלוסייה, כאשר מעל גיל 65 הסיכוי לפתח א"א באחד מהמפרקים בגוף הוא גבוה מאוד, דבר מביא את א"א למקום הרביעי בעולם כגורם למוגבלות תפקודית, ולא במרחק רב מכאבי גב תחתון, סוכרת ובעיות לבביות.  השכיחות הגבוהה גורמת להופעת טיפולים חדשים חדשות לבקרים עם הבטחות גדולות להביא מזור לאלו הסובלים מא"א. אני אנסה לנסות לעשות סדר לגבי הטיפולים שכן נבדקו ונמצאו יעילים. רק לפני שנצא לדרך, ברפואה כמו ברפואה אני בטוח שחלק מהטיפולים שאזכיר שלא נמצאו יעילים כן עזרו לחלק מאנשים עם א"א שאתם מכירים או אפילו לכם, אתם צריכים לזכור שההמלצות ממבוססות על מחקרים שנערכו על אלפי אנשים ומטרתם להעשיר את הידע על א"א ודרכי ההתמודדות עם המצב שנקרא א"א, מבלי לזלזל בניסיון האישי שלכם או אלו הקרובים אליכם.   היום אסקור את יעילות הטיפול התרופתי ותוספי המזון השונים המוצעים לא"א בדגש על א"א של הברך. כיום הטיפול התרופתי המוצע לסובלים מא"א מטרתו להביא לירידה בכאב ושיפור ברמת התיפקוד, נכון להיום אין עדיין טיפול תרופתי הגורם לשינוי בהתפתחות א"א.

  1. הדעה הרווחת שאקמול הינה אופציה רלוונטית לטיפול בכאב הנובע מא"א אינה נכונה. יותר ויותר מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שטיפול באקמול לא"א אינו יותר יעיל במקרים של א"א מאשר טיפול בתרופת פלסבו (דמה), לעומת זאת טיפול על ידי מתן כדורים נוגדי דלקת לא סטרואידים ( נורופן, אדוויל, ארקוקסיה, אתופן ודומיהם) יכול בהחלט להשפיע על חלק מהתהליכים הדלקתיים הקשורים לכאב בא"א ולכן נמצאו מועילים ומביאים לירידה בכאב ושיפור בתיפקוד. הבעיה בטיפול תרופתי מסוג זה הם ההשפעות שיש לתרופות אלו על מערכת הקרדיו-וסקולרית ( עלייה בסיכון לשבץ מוחי) , מערכת העיכול ( עלייה בסיכון לדימומים במערכת העיכול) והכליות ( פגיעה בתפקוד כיליתי). מכיוון שרבים מהאנשים הסובלים מא"א הם בגיל המבוגר וסובלים מבעיות בריאותיות נוספות בעיקר במערכות שהזכרתי השימוש בתרופות מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידים אינו מומלץ או מוגבל. לכן ההמלצה המקובלת כיום היא להשתמש בטיפול אנטי דלקתי לא סטרואידי כקו ראשון של הטיפול התרופתי בא"א בתקופות של עלייה בכאבים (התלקחות של המצב) , אבל רק לתקופה קצרה ובהתחשבות במחלות הרקע של האדם הסובל מא"א. במקרים של א"א במפרק יחיד כמו ברך לדוגמא ונטילת תרופה יכולה להוות בעיה, מריחה של תכשירים אנטי דלקתיים מקומיים יכולה להיות אופציה רלוונטית. בכול מקרה נטילת כול תרופה באם הנכם סובלים מבעיות בריאות נוספות צריכה להעשות אחרי התייעצות עם רופא/ת המשפחה.

  2. טרמדול וסיבלטה, הן 2 תרופות שמוצעות לפעמים לאנשים הסובלים מא"א ,הראשונה היא תרופה על בסיס אופיטי ויכולה להיות מוצעת במקרה בו שימוש בנוגדי דלקת  אינו אפשרי בגלל מחלות רקע. חשוב לדעת שהשימוש בתרופה זו לאורך זמן ממושך יכול לגרום להתמכרות. השניה היא תרופה לדיכאון שבמינון נמוך הוכחה כמועילה לאנשים הסובלים מכאב כרוני ולכן מוצעת לאנשים הסובלים מכאבים על רקע א"א באופן כרוני, המחקר לא הראה יעילות של התרופה הזאת באנשים שסובלים מא"א של הברך לעומת שימוש בנוגדי דלקת או בטרמדול. בכול מקרה 2 התרופות הללו אינן קו ראשון לטיפול בא"א. 

מה לגבי תוספי מזון? המחשבה המובססת על פירסום אגרסיבי שתוספי תזונה "הבונים"  סחוס  כגון גלוקוזמין או כונדראואיטין יכול להועיל במקרים של א"א אינה מבוססת דיה. המחקרים שנעשו בנוגע לגלוקוזמין אינם מראים תוצאות חד משמעיות, ורוב המחקרים שנעשו וכן מראים השפעה מסוימת מומנו על ידי חברות המשווקות את תוספי המזון הללו. כיום רוב הקוים המנחים לטיפול בא"א אינם ממליצים על שימוש בתוספי מזון אלו או בתוספים אחרים כגון שמן דגים או ויטמין  D. 

אז איזה תוסף מזון אפשר לשקול ? מחקר חדש ברמה גבוהה שנערך לאחרונה לגבי יעילות השימוש בכורכומין כתוסף מזון , בהשוואה לתוסף דמה ( פלסבו) ,לאנשים הסובלים מא"א של הברך הראה ששימוש בכורכומין הביא לירידה משמעותית בכאב וכן לסימנים חיוביים אחרים כגון השפעה מאטה על מרקרים ביולוגיים הקשורים האצת תהליכי הזדקנות של סחוס בברך. המחקר היה קטן בהיקפו (150 משתתפים) ולתקופה קצרה ,ומחקרים גדולים וארוכים יותר דרושים לפני הסקת מסקנות חד משמעיות לגבי השימוש בכורכומין, אבל בהחלט נראה מבטיח.  אז לסיכום הטיפול התרופתי בא"א של הברך הוא מוגבל מאוד וכנראה יהיה כזה עד הופעת תרופות שמשפיעות באופן ישיר על התהליכים המתרחשים במפרק. תרופות נוגדי דלקת בהחלט יכולות להיות יעילות אבל מוגבלות לשימוש לטווח קצר בגלל תופעות הלוואי שקשורות לשימוש בהן. רוב תוספי המזון לא הוכחות כיעילים למרות שהשימוש בכורכומין נראה מבטיח.  במאמר הבא אסקור את טיפולים פולשניים  יותר,   הזרקות תוך מיפרקיות – סטרואידים, חומצה הילאורינית, תאי גזע ותאי פלזמה לטיפול בא"א. מה נמצא יעיל ומה לא, מתי הזרקה תוך מיפרקית יכולה להיות אופציה איזה חומר ומהן תופעות הלוואי. אז יש למה לחכות,

דביר חן

דביר חן קליניקה לפיזיותרפיה
מייל: dvir.phys@gmail.com
טלפון: 058-6862262
קיבוץ שריד
  • Facebook - White Circle
  • Twitter - White Circle