שלום לכולם, שיקום וסטיבולרי הוא תחום בפיזיותרפיה שעוסק באבחון וטיפול במגוון של בעיות אשר נגרמות כתוצאה מנזק לאיברי החישה הוסטיבולרים (איבר שיווי המשקל) או למסלולי המידע מאותם איברים אל המערכת העצבים המרכזית. בעיות אלו יכולות להתבטא במגוון רחב של סימפטומים שכוללים סחרחורת, ורטיגו, תחושת שיוט, קושי במיקוד המבט וחוסר שיווי משקל.
איברי החישה של המערכת הוסטיבולרית ממוקמים באוזן הפנימית, ותפקידם לחוש את מנח הראש ביחס לכוח הכובד, ואת תנועות הראש ,ולהעביר את המידע הזה למרכזי שווי המשקל והראייה במוח.
לפעילות של המערכת הוסטיבולרית יש מספר תפקידים חשובים:
שמירה על יציבות-מיקוד המבט בעזרת רפלקס שנקרא vestibulo ocular reflex (VOR) שמתאם בין תנועת העיניים לתנועת הראש.
שמירה על שווי משקל.
אוריינטציה במרחב – המערכת רגישה לתאוצת כדור הארץ ולפעולת כוח הכובד.
אנשים הסובלים מתפקוד לקוי של המערכת הוסטיבולרית לרוב ידווחו על התקפים של ורטיגו שבהם הם חשים שהעולם סביבם מסתובב בצורה בלתי נשלטת, במיוחד במעברים בין שכיבה לישיבה או בין ישיבה לעמידה. חלק מרגישים תחושה של חוסר יציבות ושהם עלולים ליפול, אחרים מרגישים שהם עצמם מסתובבים בעוד שהם למעשה עומדים במקום.
בפגיעות דו-צדדיות, דהיינו באיבר הוסטיבולרי בשתי האוזניים, הפגיעה ביכולת מיקוד המבט גורמת לתחושה שהעולם זז, במיוחד בזמן תנועה כגון הליכה, דבר המקשה מאוד על התפקוד היומיומי. לעיתים קרובות הסחרחורת, תחושת חוסר היציבות והקושי למקד את המבט מלווה בתחושה של בחילה, הקאות, הזעה וכמובן חרדה.
תלונות של סחרחורת או חוסר יציבות שכיחות לא רק במקרים של פגיעה באיברי החישה הוסטיבולרים בתוך האוזן הפנימית. מצבים כגון שבץ, גידולים או דלקות במקומות שונים לאורך המסלול העצבי של המערכת הוסטיבולרית יכולים לגרום לסחרחורות, חוסר יציבות , בעיות במיקוד הראייה ועוד.
לפיכך התפקיד העיקרי של הפיזיותרפיסט הוסטבולרי הוא לאבחן האם הגורם לסחרחורת מקורו באברי החישה באוזן הפנימית או בבעיה אחרת (כגון שבץ מוחי או גידול) המצריכה הפנייה להמשך בירור או טיפול רפואי. האבחון הראשוני חשוב במיוחד בעידן של גישה ישירה לפיזיותרפיה.
הוכח במחקרים רבים שבמידה ומזוהה שהסימפטומים קשורים לפגיעה באיבר הוסטיבולרי או במערכת ההולכה, טיפול פיזיותרפי ממוקד יכול להפחית סחרחורת ולשפר שווי משקל ובכך לשפר את איכות החיים והתפקוד של המטופלים. גם במצבים של פגיעה במערכת ההולכה של המידע הוסטיבולרי (העצב הוסטיבולרי) או מרכזים מוחיים שאחראים על שווי משקל כתוצאה ממחלות שונות כמו שבץ מוחי הטיפול הפיזיותרפי יכול לשפר במידה מסוימת את תפקוד המערכת הוסטיבולרית ובכך לשפר את איכות החיים של המטופלים.
המחלה הוסטיבולרית השכיחה ביותר באוכלוסייה המבוגרת היא סחרחורת תנוחתית שפירה (BPPV). הסיכוי שתופיע במהלך החיים הוא 3.2% אצל נשים ו1.6% אצל גברים והשכיחות שלה עולה בצורה משמעותית עם העלייה בגיל. המחלה בד"כ תחלוף מעצמה גם ללא טיפול עד 3 חודשים מיום הופעתה, אבל ב50% מהמקרים תחזור שוב בשנה הראשונה מיום הופעתה.
במרבית המקרים הסיבה להופעת המחלה לא ידועה. המהלך האופייני להתפתחות שלה הוא הופעה פתאומית של סחרחורת חזקה (ורטיגו) במהלך קימה מהמיטה בבוקר.
התקפי הורטיגו הם בד"כ קצרים ונמשכים עד דקה ומתרחשים כתוצאה משינוי במנח הראש במצבים כגון: סיבוב במיטה, קימה משכיבה לישיבה, הטיית הראש לאחור לשם חפיפת השיער או כפיפה קדימה להרמת חפצים מהרצפה.
ההשערה היא שהסחרחרות נגרמת כתוצאה מתנועה של חלקיקים המורכבים מקריסטלים של סידן קרבונט הנקראים אוטוקוניה. במצב תקין הקריסטלים האלו מחוברים למצע של איבר באוזן הפנימית הנקרא נאדון. במצב של BPPV קריסטלים שמשתחררים מהמצע שלהם שטים אל תוך התעלות של איבר החישה שרגישות לתנועה הסיבובית של הראש. במהלך תנועה של הראש , קריסטלים אלו גורמים לתנועה לא תקינה של הנוזל בתעלות החישה ובכך מועבר למוח מידע שגוי על תנועת הראש. דבר זה גורם להופעה של סחרחורת חזקה.
ברגע שתנועת הראש נפסקת הקריסטלים שוקעים ותנועת הנוזל נפסקת ואיתה הסחרחורת, עד הפעם הבאה שבה תתרחש תנועה של הראש.
טיפול הפיזיותרפיה באנשים עם סחרחורת על רקע של BPPV כולל סדרת תנועות פשוטות שמשתמשות בכוח הכובד ובאנטומיה של תעלות החישה כדי להחזיר את הקריסטלים לאזור ממנו הם התנתקו. במרבית המקרים ניתן להחזיר את הקריסטלים למקום על ידי ביצוע תמרון יחיד של סדרת התנועות הנ"ל. לעיתים יש צורך במספר חזרות נוספות או בתמרון שונה.
עלפי מחקרים, הטיפול הפיזיותרפי בBPPV יעיל ב80%-90% מהמקרים כבר במפגש הראשון, ורק מטופלים מעטים יזדקקו למפגש נוסף. לאחר המפגש הראשון ייתכן ועדיין תישאר תחושת בחילה וחוסר יציבות בהליכה ועמידה למספר שעות.
סחרחורת תנוחתית שפירה היא המחלה השכיחה ביותר אבל ישנם גם מצבים אחרים המערבים פגיעה באברי החישה וגורמים לסימפטומים של סחרחרות וחוסר שווי משקל ומגיבים בצורה טובה לשיקום וסטיבולרי.
לדוגמא מחלת מנייר (Meniere’s disease) דלקת של העצב הוסטיבולרי (Vestibular neuritis) ומיגרנה וסטיבולרית.
טיפול במצבים אלו תלוי בממצאי האבחון ויכול לכלול תרגילים המערבים את תנועת הראש והעיניים, תרגילי שווי משקל וכן תרגילים פונקציונליים המאתגרים את המערכת הוסטיבולרית.
לסיכום, שיקום וסטיבולרי הוא תחום ייחודי בפיזיותרפיה. האבחון והטיפול נעשה ע"י פיזיותרפיסטים שהוסמכו לטפל בתחום זה. שירות הפיזיותרפיה הוסטיבולרית כולל אבחון והפניה להמשך בירור רפואי במידת הצורך, וטיפול שמבוסס ברובו על תרגילים ממוקדים להפחתת תסמיני סחרחורת, שיפור שווי המשקל ומיקוד הראיה.
בנוסף, מכיוון שהתקפי סחרחורת עלולים לגרום לקושי רב בתפקוד כולל ביכולת להתנייד. לפיכך יש חשיבות לזמינות ולמיקום הגאוגרפי של השירות הפיזיותרפי הוסטיבולרי. לכן חשוב לי ליידע אתכם שאני בעל ההסמכה הנדרשת בתחום ומציע אבחון ושיקום לבעיות וסטיבולריות בקליניקה שלי בקיבוץ שריד.
אשמח לתת לכם שרות במידת הצורך או על הפניות של בני משפחה ואו חברים הזקוקים לשיקום וסטיבולרי.
Comments