כאבי גב האם זה משנה איזה תרגילים לעשות?



שלום לכולם,

אחרי החגים כבר כאן, משפט שנוהגים כול שנה לומר בתקופה הנוכחית. החיים של כולנו עדיין רחוקים מלחזור לשגרה אבל לפחות בנוגע למאמרים שאני מפרסם אנסה כן לחזור לשגרת הפרסומים.  

הפעם אתמקד בנושא שכיח כאבי גב תחתון ובכלל כאבים שמקורם בעמוד השדרה ( עמ"ש), אבל אנסה לעשות זאת מנקודת המבט שלי כפיזיותרפיסט מוסמך בשיטת MDT (mechanical diagnosis and therapy) , משולב ברקע מהספרות כמובן. 

כאבי גב תחתון הינם תופעה נפוצה , כ80% מהאוכלוסייה תחווה לפחות התקף חריף אחד של כאב גב תחתון במהלך החיים.

הקווים המנחים הרפואיים לטיפול בכאבי גב תחתון שמפורסמים בשנים האחרונות על סמך המחקר אחידים בהמלצתם.

עם הגעתך לרופא המשפחה תיבדק, ולאחר שתישלל האפשרות שמדובר בבעיה חמורה כגון כאב שמקורו בבעיה פנימית, זיהום או סרטן ( לא לחשוש רק 2% מכאבי הגב מקורם בפתולוגיות כאלו), תסווג כסובל מכאב גב לא ספציפי ואז הרופא יציע לך טיפול שנפרט עליו מיד.

אבל מה הכוונה לא ספציפי? הכאב שלי ספציפי מאוד מקשה עלי את החיים.


הכוונה היא שכרגע על סמך הידע הקיים ברפואה קשה מאוד למצוא את המקור לכאבי גב (שריר, מפרק ,רצועות, דיסק) אצל מטופל המגיע עם אפיזודה של כאבי גב לרופא או למטפל אחר.

למה קשה ? הרי קיימים היום אמצעי הדמיה מאוד מתוחכמים כגון CT וMRI המסוגלים להדגים את הרקמות של עמ"ש בצורה טובה מאוד.

הסיבה היא , שבדיוק כמו בהדמיה של הברך, גם ממצאי ההדמיה של גב תחתון אינם נמצאים בהתאמה גבוהה עם מידת הכאב שהאדם חווה.

ממצאים כמו פריצות דיסק, בלטי דיסק ושינויים ניווניים של המפרקים בגב התחתון הינם ממצאים שכיחים מאוד גם באוכלוסייה שלא סובלת מכאבי גב תחתון. המחקרים מראים שבאוכלוסייה של בני 20 ללא סימפטומים של כאבי גב ,בדיקת MRI תדגים בלטי דיסק בגב התחתון ב37% מהמקרים. ובאוכלוסייה של בני 80 ללא סימפטומים ב96% מהמקרים.

כלומר בלט דיסק הוא מממצא שכיח בכול הגלאים ללא קשר לסימפטומים של כאבי גב. 

המחקר על כאב גב לא ספציפי הוביל להנחיות טיפוליות לא ספציפיות שאני בטוח שמי שחווה כאב גב תחתון נתקל בהם במפגש עם רופא המשפחה או האורתופד :

  • לעודד את המטופלים שרוב כאבי הגב הלא ספציפיים יחלפו תוך 4-6 שבועות. 

  • להימנע ממנוחה מוחלטת ולחזור לפעילות לפי מידת היכולת ובמהרה.

  • לשקול טיפול תרופתי אנטי דלקתי רק במקרים של כאבים חריפים מאוד.

  • הפנייה להדמיה אינה מומלצת כי לא תתרום ברוב המקרים לאבחון הסיבה לכאבים.

  • יש לשקול הפנייה לטיפול פיזיותרפיה אקטיבי שעיקרו תרגול אקטיבי.

המחקר על טיפול בכאבי גב תחתון לא ספציפי הוביל גם להנחיות מאוד לא ספציפיות לגבי מהות הטיפול האקטיבי (תרגילים), ללא המלצה חד משמעית לגבי סוג התרגול ומהותו ( חיזוק שרירי ליבה- פילטיס, תרגול אירובי, חיזוק כללי פונקציונלי, יוגה ועוד.)

אני בטוח שאם הגעתם לטיפול פיזיותרפי בעבר לבעיית גב תחתון קיבלתם הנחיות לתרגול כללי- ברכיים אל הבטן, רוטציות של הגב- סיבובי ברכיים לצדדים, מתיחות לשריר ירך אחורי- ההמסטרינגס, הרמות אגן, תרגול בעמידת 6 של הנפת יד ורגל נגדית ועוד. 

חוסר היכולות לאבחן בדיוק את המבנה האנטומי הגורם לכאבים הביא להתפתחות של אסכולות טיפוליות המנסות לסווג את הסובלים מכאבי גב לא ספציפי לקטגוריות שונות על סמך מידע שמתקבל מראיון המטופל והבדיקה הפיזיקלית ואז להגיע לטיפול ספציפי הרבה יותר כתלות בסיווג.

אחת מאותן אסכולות נקראת MDT (mechanical diagnosis and therapy) או בשמה העממי שיטת מקנזי. שיטה שפותחה על ידי פיזיותרפיסט ניו-זילנדי בשם רובין מקנזי.

אחת מהקטגוריות של השיטה מראה שמטופלים רבים עם כאבי גב תחתון לא ספציפי על סמך הבדיקה שלהם ידגימו כיוון תנועה מועדף. המונח תנועה מועדפת מתייחס לתנועה או תנוחה ספציפית הגורמת להקלה בסימפטומים של כאבי הגב.

ההנחה היא שאנשים עם כאבי גב שנמצא להם כיוון מועדף ,לפחות בשלבים הראשונים של הטיפול ,תנועה או טיפול לכיוון שנמצא ישפר את מצבם מהר יותר ובצורה מיטבית יותר מאשר כאלו שקיבלו טיפול לא ספציפי.

כדי לבדוק את הטענה התאורטית הנ"ל הזאת בוצע בשנת 2004 מחקר שנחשב פורץ דרך בנושא, תרגול לפי כיוון מועדף. 

312 מטופלים עם כאבי גב ( אקוטי חריף או כרוני) גויסו למחקר. המטופלים עברו הערכה על ידי פיזיותרפיסטים מיומנים ומוסמכים בMDT. ל230 מהם (74%) זוהתה תנועה מועדפת.

הקבוצה שזוהתה אצלה תנועה מועדפת חולקה ל3 קבוצות שוות באופן אקראי.

  1. קבוצה שקיבלה טיפול לפי הכיוון המועדף שנמצא בבדיקה.

  2. קבוצה שקיבלה טיפול בכיוון הפוך מהכיוון המועדף שנמצא בבדיקה.

  3. קבוצה שקיבלה טפול על פי הנחיות טיפוליות מקובלות בספרות ותרגילים לא ספציפיים כפי שפורטו למעלה.

כול הקבוצות קיבלו ההנחיות על פי המקובל בספרות.

 עידוד שהתקפי גב הם דבר שכיח שחולף תוך מספר שבועות, ושיש להימנע ממנוחה מוחלטת ולחזור בהדרגה לפעילות מלאה.

המטופלים קיבלו טיפול פיזיותרפיה הכולל אך ורק תרגול על פי הקבוצה להם השתייכו במשך שבועיים. 

בסיום המחקר התוצאות היו כדלהלן:

  1. 30% מהמטופלים בקבוצות 2 ו3 ( הפוך ולא ספציפי) בקשו בשלב מסוים במהלך השבועיים להפסיק את הטיפול עקב חוסר שיפור או החמרה במצבם. לא היו מטופלים כאלו בקבוצה 1    ( טיפול לפי כוון מועדף).

  2. בסיום השבועיים 90% מהמטופלים בקבוצה 1 ( טיפול לפי כיוון מועדף) דיווח על החלמה מלאה מכאבי הגב או על הטבה מרובה. לעומת 20% בלבד בקבוצה 2 ( הפוך) ו40% בקבוצה 3 ( לא ספציפי).

תעצרו ותחשבו על זה לרגע, מעל ל70% מאנשים עם כאב גב תחתון יש תנועה או מנח שיכול לעזור להם להחלים בצורה מלאה או כמעט מלאה תוך שבועיים מתחילת הטיפול. 

בתור מטפל מוסמך בשיטת MDT ( מקנזי) אני בהחלט רואה בפרקטיקה שלי הוכחה יום יומית לכך, שבמידה ואכן נמצא כיוון תרגול וטיפול מועדף הסיכוי להחלמה מלאה מהסימפטומים תוך שבועיים של תרגול וטיפול הוא גדול מאוד. 

לאחר מכן המטופל יכול לחזור לתרגול לא ספציפי של פילטיס, יוגה או כול תרגול אחר שהוא אוהב ורוצה להמשיך ולעשות. 

במאמר הבא ארחיב יותר על תירגול וטיפול בכיוון מועדף ותופעה שנקראת סנטרליזציה (מירכוז) אצל אנשים שסובלים מכאבי גב ועוזרת מאוד בתהליך מציאת הכיוון המועדף. 


אתם מוזמנים לשתף את המאמרים שאני מפרסם עם חברים או קרובי משפחה במיוחד אם הם סובלים מכאבי גב.

כמו כן מידע נוסף על MDT למי שמעוניין ניתן למצוא באתר הבית שלי תחת שיטות טיפול בקישור הבא:דביר חן קליניקה לפיזיותרפיה-MDT

שלכם,

דביר חן



1 צפיות
דביר חן קליניקה לפיזיותרפיה
מייל: dvir.phys@gmail.com
טלפון: 058-6862262
קיבוץ שריד
  • Facebook - White Circle
  • Twitter - White Circle