כול מה שרציתם לדעת על כתף קפואה ועוד...



שלום לכולם,

כתף קפואה, הוא מצב הגורם לכאבים חזקים בכתף, ולפגיעה משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים.

אם תחפשו בגוגל את המונח "כתף קפואה" תמצאו שפע של מידע. במקרים רבים מידע זה אינו מדויק, חלקי, ואף עלול להוביל אתכם לטיפול לא נכון ולסבל מיותר.

לכן החלטתי במאמרים הבאים שלי לעשות בשבילכם קצת סדר.

בחלק הנוכחי ארחיב על המצב עצמו, מה ידוע כיום על הפתופיזיולוגיה של כתף קפואה, מהם גורמי הסיכון ותוך כך אשבור גם מספר מיתוסים.

אחד האורתופדים הראשונים שתיאר את המצב שנקרא כתף קפואה היה אורטופד כתף מפורסם בשם קודמן, שכבר ב- 1934 תיאר את המצב של כתף קפואה ככזה שיש קושי רב בהגדרתו, בטיפול בו ובהבנה של התהליכים שגורמים לו.

למרות האתגר האבחנתי והטיפולי שמצב הכף הקפואה מציב בפני קלינאים – רופאים ופיזיותרפיסטים – בשנים האחרונות הצטבר מידע רב בנושא שמסייע באבחון ובחירת אסטרטגיות הטיפול.

אחד המיתוסים הידועים ביותר לגבי כתף קפואה, היא הקביעה שהמהלך של כתף קפואה מורכב משלושה שלבים עוקבים שאורכים סה"כ כשנתיים, ושסוף התהליך הוא של החלמה ספונטנית מלאה גם ללא טיפול. מהלך זה תואר ע"י חוקר בשם ריב, שפירסם ב- 1975 מחקר בו השתתפו 41 אנשים עם כתב קפואה. במחקר זה הוא תיאר את הכתף הקפואה כמצב שמתפתח על פני שלושה שלבים עוקבים: – שלב הכאב שנמשך עד 4 חודשים; שלב הקפיאה שנמשך עד שנה; ושלב ההפשרה שנמשך בין שנה לשנתיים ובמהלכו יש חזרה הדרגתית של תנועה.

התיאור הזה של שלושה שלבים שנבדלים אחד מהשני באופן ברור ונמשכים עד שנתיים לא ניתמך ע"י מחקרים מאוחרים יותר. סקירה ספרותית מקיפה שפורסמה בשנת 2017 מראה שההתפתחות של כתף קפואה אכן מורכבת משלבי הכאב, הקפיאה וההפשרה, אבל טוענת ששלבים אלו לרוב חופפים. הסקירה מראה גם שמשך הזמן של כל שלב יכול להיות במנעד רחב. שלב הכאב יכול להמשך ארבעה עד תשעה חודשים. השלב הקפוא ימשך בדרך כלל עד שנה, ואילו שלב ההפשרה יכול להמשך ארבעה חודשים עד שנה, אבל ייתכן שימשך הרבה יותר מכך (אפילו עד 20 שנה).

ממצא מרכזי שעולה מהמחקר הוא שהתפיסה לפיה המהלך הספונטני של המחלה (דהינו, ללא טיפול) כולל החלמה תוך שנתיים אינה נכונה עבור חלק ניכר מהסובלים מכתף קפואה. מחקרים רבים על אנשים עם כתף קפואה, במיוחד מחקרים שעקבו אחרי מי שלא קיבל טיפול, מראים שעד ל56% מהאנשים עם כתף קפואה ידווחו על כאב והגבלה בתנועה, ו6% ידווחו על כאבים בלילה עם קושי לשכב על הכתף גם בחלוף 24 חודשים מתחילת הסימפטומים.

ישנן עדויות מחקריות טובות שטיפול בכתף קפואה יכול להביא לשיפור בסימפטומים ולקיצור ההתמשכות של המצב. על הטיפול עצמו ארחיב בניוזלטר הבא בו אכתוב על אבחון וטיפול.

מה המנגנון הפתולוגי שמוביל למצב של כתף קפואה?

מחקר עדכני מראה מעורבות של תהליכים אוטואימוניים שמאופיינים בייצור מוגבר של קולגן (תאים של ריקמת חיבור), בתהליך דלקתי שמאופיין בעליה בנוזל חוץ תאי ועליה בריכוז של הורמוני גדילה אשר הגורמים להאצה נוספת של התהליכים הנ"ל.

הייצור המוגבר של קולגן מתחיל באזור החיבור לעצם הזרוע של הגידים המסובבים וברצועה שמחברת את עצם השכמה לעצם הזרוע. כיוון שקולגן יוצר רקמה עם אלסטיות נמוכה, נוצרת נוקשות שמגבילה את התנועה. תהליכי הדלקת תורמים להתפתחות של הכאב.

ידע על הגורמים התורמים להתפתחות כתף קפואה מסייע בהבנת המנגנונים דרכן פועלים טיפולים תרופתיים, כמו לדוגמא הזרקת סטרואידים שמפחיתה את התהליך הדלקתי במפרק. ארחיב על הטיפול, ועל ניסיונות לטפל בכלל הגורמים התורמים ובניסיון ולעכב את ההתפתחות של הכתף הקפואה בניוזלטר הבא.

מה הם גורמי הסיכון להתפתחות של כתף קפואה?

מחלות מטבוליות, כגון:

סוכרת, פעילות יתר של בלוטת התריס, ורמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם מהוות גורם סיכון משמעותי להתפתחות כתף קפואה. מחלות אלו משפיעות על פעילות מערכת החיסון ויתכן שמזרזות את תגובת המערכת החיסונית שמתחילה את תהליך המחלה. מחקרים עדכניים מראים גם קשר בין המחלות המטבוליות הללו לבין התפתחות של דלקת מפרקים ( שחיקת סחוסים), שגם בה כמו בכתף קפואה, יש מרכיב דלקתי משמעותי הגורם לנפיחות וכאב במפרקים.

מחקר מעניין שבדק אנשים שפיתחו נוקשות מפרקית לאחר ניתוחים אורתופדים מצא בבדיקות דם מקיפות של אותם הנבדקים סימנים מוקדמים של סוכרת ו / או תת-פעילות של בלוטת התריס. החוקרים העלו השערה שהתפתחות של כתף קפואה מסמנת מצבת-קליני של אותן מחלות מטבוליות, ולפיכך מצריכה בירור מעמיק יותר לגבי המצב הבריאותי של המטופל.

בשנת 2016 פורסם מחקר שהראה שגם מצבים רגשיים כגון: דיכאון, חרדה ולחץ, מהווים גורם סיכון משמעותי להתפתחות כתף קפואה. ההשערה היא שהמנגנון התורם הוא המעורבות של מערכת העצבים האוטונומית. פעילות יתר של מערכת זאת, ששכיחה במצבי דחק רגשיים, מעוררת פעילות יתר של מערכת החיסון.

שוב אנחנו עדים לכך שאורח החיים המערבי הכולל לחץ מתמשך , תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית תורם להתפתחות של מחלות.

גורמי סיכון נוספים המדווחים בספרות כוללים מין ותרופות מקבוצות מסויימות.

העדויות הן שנשים סובלת יותר מכתף קפואה מגברים (70% לעומת 30% בהתאמה). ממצאים אלו היו בקרב אנשים עם כתף קפואה שהגיעו לטיפול אצל רופא מומחה. בקרב אנשים שפונים לרופאי המשפחה נמצא דמיון גדול יותר בין המינים.

תרופות נגד אפיליפסיה ותרופות מסויימות לטיפול בסרטן בעיקר סוגי סרטן של מערכת העיכול נמצאו כקשורים גם הם להתפתחות של כתף קפואה.

לסיכום, עוד לא הכול ידוע לגבי הסיבות להתפתחות כתף קפואה, אבל אנחנו בהחלט יודעים היום הרבה יותר ממה שקודמן ידע בשנת 1934.

אני מאמין שהתפתחות המחקר בנושא תעזור במניעת התפתחות המחלה ובמציאת דרכי הטיפול המיטביות.

נתראה בניוזלטר הבא שבו אעסוק באבחון של כתף קפואה ובטיפול הפיזיותרפי לעומת טיפולים אחרים .


בהחלט כדאי לכם לחכות כי בגם נושא זה אשבור מספר מיתוסים. מצאתם את המאמר חשוב ומעניין שתפו אותו עם חברים ומשפחה.


שלכם,

דביר חן

1 צפיות0 תגובות