שיקום וסטיבולרי 

 

שיקום וסטיבולרי הינו תחום ייחודי בפיזיותרפיה העוסק באבחון וטיפול במגוון של בעיות אשר נגרמות כתוצאה מנזק לאיברי החישה הווסטיבולרים או למסלולי המידע מאותם איברים אל המערכת העצבים המרכזית. הבעיות הללו מתבטאות בסימפטומים  של סחרחורת, ורטיגו, תחושת שיוט, חוסר יציבות במיקוד המבט וחוסר שיווי משקל. 
איברי החישה של המערכת הוסטיבולרית ממוקמים באוזן הפנימית,  ותפקידם לחוש את מנח הראש ותנועות הראש ולהעביר את המידע הזה למרכזי שווי המשקל והראייה במוח.
המידע מהמערכת הוסטיבולרית מאפשר לנו מספר תפקודים חשובים:
1.    שמירה על יציבות-מיקוד המבט בעזרת רפלקס ה VOR- vestibule ocular reflex  המסנכרן בין שרירי העיניים לתנועת הראש. 
2.    שמירה על שווי משקל.
3.    אוריינטציה במרחב – המערכת רגישה לתאוצת כדור הארץ ולפעולת כוח הכובד. 
אנשים הסובלים מתפקוד לקוי של המערכת הסטיבולרית לרוב ידווחו על התקפים של ורטיגו שבהם הם חשים שהעולם סביבם מסתובב בצורה בלתי נשלטת, במיוחד במעברים בין שכיבה לישיבה או בין ישיבה לעמידה. חלק מרגישים תחושה של חוסר יציבות וכי הם עלולים ליפול, אחרים מרגישים שהם עצמם מסתובבים. בפגיעות דו צדדיות הפגיעה ביכולת מיקוד המבט גורמת לתחושה שהעולם זז במיוחד בזמן תנועה כגון הליכה דבר המקשה מאוד על התפקוד היומיומי. לעיתים קרובות הסחרחורת, תחושת חוסר היציבות והקושי למקד את המבט מלווה בתחושה של בחילה, הקאות, הזעה וכמובן חרדה.
תלונות של סחרחורת או חוסר יציבות הינן שכיחות לא רק במקרים של פגיעה באיברי החישה הווסטיבולרים בתוך האוזן הפנימית. גם מצבים כגון שבץ גידולים או דלקות במקומות שונים לאורך המסלול העצבי של המערכת יכולים לגרום לסחרחורות, חוסר יציבות , בעיות במיקוד הראייה ועוד.
לכן התפקיד העיקרי של הפיזיותרפיסט הווסטבולרי במיוחד בעידן של גישה ישירה לפיזיותרפיה הוא לאבחן האם הגורם לסחרחורת מקורו באברי החישה באוזן הפנימית או בבעיה כגון שבץ מוחי או גידול המצריכה הפנייה להמשך בירור או טיפול רפואי. 
במידה והפגיעה היא אכן באברי החישה באוזן, טיפול פיזיותרפי הכולל בעיקר תרגול מותאם לבעיה ממנה סובל המטופל הוכח כמפחית תסמיני סחרחורת ומשפר שווי משקל ובכך משפר את איכות החיים והתפקוד של המטופלים.
גם במצבים של פגיעה לא רק באברי החישה באוזן הפנימית אלא גם במקרים של במרכזים מוחיים שאחראים על שווי  משקל בגלל שבץ לדוגמא, או פגיעות עצביות כתוצאה מדלקות לאורך העצב הוסטיבולרי ,טיפול פיזיותרפי יכול לעזור למערכת לחזור לתיפקוד גם אם באופן חלקי ובכך לשפר את איכות החיים של המטופלים.
המחלה הוסטיבולרית השכיחה ביותר באוכלוסייה המבוגרת היא סחרחורת תנוחתית שפירה ( BPPV). הסיכוי שתופיע במהלך החיים היא 3.2% אצל נשים  ו1.6% אצל גברים והשכיחות שלה עולה בצורה משמעותית עם העלייה בגיל.
המחלה בד"כ תחלוף מעצמה גם ללא טיפול עד 3 חודשים מיום הופעתה, אבל ב50%  מהמקרים תחזור שוב בשנה הראשונה מיום הופעתה.
ברוב המטופלים אין סיבה ידועה להופעת המחלה, כאשר הדיווח הקלאסי הוא הופעה פתאומית של סחרחורת חזקה (ורטיגו) עם הקימה בבוקר.
התקפי הורטיגו הם בד"כ קצרים ונמשכים עד דקה ומתרחשים כתוצאה משינוי במנח הראש כגון בזמן סיבוב במיטה, קימה משכיבה לישיבה, הטיית הראש לאחור לדוגמא לשם חפיפת השיער או כפיפה קדימה להרמת חפצים מהרצפה. 
ההשערה היא כי הסחרחרות נגרמת כתוצאה מתנועה של חלקיקים המורכבים מקריסטלים של סידן קרבונט הנקראים אוטוקוניה. במצב נורמלי האטוקוניה מחוברים לאברון חישה באוזן הפנימית הנקרא נאדון, ובמצב של BPPV הם משתחררים ושטים בתוך הנוזל המצוי באוזן הפנימית אל אחת מתעלות החישה הרגישות לתאוצה הזוויתית של הראש. כאשר מתרחשת תנועה של הראש האוטוקוניה (קריסטלים) נעים בתעלה מזיזים את הנוזל וזה מעורר את קצות העצבים שבתוך התעלה ובכך שולח מידע שגוי למוח על מנח הראש ומהירות התנועה שלו וגורם מיד להופעת סחרחרות חזקה. 
ברגע שתנועת הראש נפסקת הקריסטלים שוקעים ותנועת הנוזל נפסקת ואיתה הסחרחורת עד הפעם הבאה שבה תתרחש תנועה של הראש. 
אצל מרבית האנשים ניתן לטפל בסחרחורת מסוג BPPV באמצעות סדרת תנועות פשוטות שאתן יצבע הפיזיותרפיסט. סדרת התנועות מטרתן להשתמש בכוח הכובד ובאנטומיה של תעלות החישה כדי להחזיר את הקריסטלים לאזור ממנו הם התנתקו. ברוב הגדול של המקרים ניתן להחזיר את הקריסטלים למקום על ידי חזרה בודדת של סדרת התנועות (תמרון) אך לעיתים יש צורך במספר חזרות נוספות או בתמרון שונה עקב שקיעת הקריסטלים במיקום שונה בתעלות.
עלפי מחקרים, הצלחת הטיפול הפיזיותרפי בBPPV יעילה ב80%-90% מהמקרים כבר במפגש הראשון, ורק מטופלים מעטים יזדקקו למפגש נוסף. לאחר המפגש הראשון ייתכן ועדיין תישאר תחושת בחילה וחוסר יציבות בהליכה ועמידה למספר שעות. 
לסיכום
שיקום וסטיבולרי הוא תחום התמחות ייחודי בפיזיתרפיה.
והאיבחון והטיפולים הוסטיבולריים מתבצעים רק ע"י פיזיותרפיסטים שהוסמכו לטפל בתחום זה. מטרת האבחון היא דבר ראשון לוודא שאכן תלונות הסחרחורת וחוסר היציבות מקורן באברי החישה הוסטיבולרים ואין צורך להפנות את המטופל להמשך בירור. במידה והמטופל אכן מתאים לשיקום וסטיבולרי מטרת הטפול היא להפחית את תסמיני הסחרחורת ולשפר את שיווי המשקל ומיקוד הראיה. הטפול מורכב לרוב מתרגילים ספציפיים לשיפור תפקוד המערכת, וכן תמרונים שונים להחזרת הקריסטלים למקומם במידה ממקור הסימפטומים הוא סחרחורת תנוחתית שפירה.