שלום לכולם,
תקשורת טובה בין המטפל למטופל מהווה בסיס חשוב ליצירת ברית טיפולית טובה כבר במהלך המפגש הפיזיותרפי הראשון.
ברית טיפולית היא מושג הלקוח מעולם הפסיכולוגיה והכוונה היא ליצירת חוזה לא כתוב המגדיר את הצדדים המעשיים והטיפוליים של המפגש או סדרת המפגשים. הברית כוללת הסכמות הדדיות לגבי אופיו של הטיפול והמחויבויות של כול אחד מהשותפים בהליך הטיפולי.
ההסכמות המעשיות כוללות פרטים "טכניים" כמו תדירות המפגשים והסדרי התשלום במידה שמדובר בטיפול פרטי בתשלום. כמו כן הגדרת המחויבות של המטופלים לביצוע תרגול ביתי כחלק מההליך הטיפולי היא מרכיב חשוב בברית הטיפולית בפיזיותרפיה.
ישנן עדויות מחקריות רבות לכך שהדדיות בקשר בין המטפל והמטופל ותקשורת חיובית ביניהם קשורה בירידה גדולה יותר בכאב, שיפור בתפקוד ורמת שביעות רצון גדולה יותר מהטיפול. כמו כן, ברית טיפולית טובה מובילה להיענות גדולה יותר מצד המטופלים לטיפול (בד"כ ביצוע של משימות הקשורות באורחות חיים ותרגול עצמי) המוצע על ידי המטפל דבר המביא לתוצאות טיפוליות טובות יותר.
מחקר מעניין שפורסם בשנה שעברה ועוסק בתקשורת עם המטופלים ובברית הטיפולית, בדק מה מטופלים עם כאבי גב תחתון זוכרים מההסבר או התרגול שניתן להם אחרי המפגש הראשון, ואיזה מרכיבים בתקשורת הבינאישית גרמו לברית טיפולית טובה.
המחקר כלל 90 מטופלים עם כאבי גב תחתון עם או בלי הקרנה לרגליים שטופלו בשתי קליניקות לפיזיותרפיה בגרמניה ושוויץ . לאחר המפגש הראשוני המטופלים רשמו עד שישה פרטי מידע שנתנו להם במהלך המפגש והיו חשובים לדעתם. במקביל, הפיזיותרפיסטים רשמו עד שישה פריטי מידע שניתנו למטופלים במהלך המפגש.
המידע יכל לכלול הסבר לגבי הבעיה ממנה הם סובלים, תהליכי החלמה, מנגנונים של כאב, עצות ארגונומיות או תרגילים.
החוקרים השוו בין הרשימות של המטופלים והפיזיותרפיסטים ובדקו את מידת ההתאמה ביניהן.
לאחר מכן נבחרו 14 מטופלים ונערכו איתם ראיונות של 20-30 דקות לגבי החוויה שהייתה להם מהמפגש הטיפולי. התוצאות הראו ש100% מתוך המטופלים זכרו פריט מידע (לרוב תרגיל) אחד לפחות, 92% זכרו 2 פריטים ורק 67% זכרו 3 פריטים או יותר.
כשנשאלו המטופלים במהלך הראיונות מה גרם להם לזכור את התרגילים התשובות השכיחות היו:
" היה קל לזכור כי ניתן לי תרגיל אחד או שניים בלבד"
"התרגול היה פשוט מאוד לביצוע"
"ניתן היה לבצע את התרגיל בכול מקום"
"התרגילים גרמו לי להרגיש טוב יותר"
לגבי הברית הטיפולית, מהראיונות עלו ארבעה גורמים שהמטופלים העריכו כתורמים לחיזוק הברית הטיפולית ואף מסייעים להשגת תוצאות טיפוליות טובות יותר. גורמים אלו היו:
אופן ביצוע האבחון– כולל מתן מספיק זמן לספר על כאבי הגב, מתן הזדמנות למטופל לקחת חלק פעיל בתהליך הבדיקה (כמו מתן הסכמה להליכי הבדיקה או קבלת משוב מהמטופל במהלך הבדיקה) ושותפות של המטופל בתהליך קבלת ההחלטות הטיפוליות.
אופי התרגול – פשוט לביצוע ומלווה בהסבר לגבי הסיבה לבחירת התרגול.
הפגת החשש – מתן הזדמנות למטופל להביע חשש שהם חווים לגבי ההשפעה של כאבי הגב על חייהם.
ציפיות – רוב המטופלים ציפו לקבל הדרכה לתרגול והסבר לגבי המקור לכאבי הגב שלהם.
ממצאי המחקר ועדויות דומות נוספות חיזקו אצלי מספר פרקטיקות טיפוליות, כולל: מתן במה למטופלים שלי לשתף אותי בסיפור של כאבי הגב שלהם ובחששות שעולים כתוצאה מהכאב, שיתוף של המטופלים בתהליך הבדיקה וקבלת ההחלטות הטיפוליות; וכן, הדרכה למספר מצומצם מאוד של תרגילים והעדפה של מתן תרגול עצמי הכולל תרגיל אחד או שניים בלבד. לסיכום, גוף הידע שהוצג כאן מצביע על כך שתוצאות טיפוליות לא נגזרות רק מתוכן הטיפול הפיזיקלי אלא גם ממרכיבים הקשורים לתקשורת בין המטפל והמטופל ולהדדיות ביניהם הנוצרת במהלך הטיפול. שלכם, דביר חן קליניקה לפיזיותרפיה
Comments